ראש השנה הוא חג המסמל את תחילתה של שנה חדשה, תקוות לשפע, הצלחה וברכות.
אחת מהמסורות הייחודיות של החג היא אכילת “הסימנים” – מאכלים המסמלים משאלות ותפילות לשנה טובה.
לכל מאכל יש משמעות ייחודית וברכה נלווית, וכל אחד מהם מסמל תקווה שונה.
בואו נסקור את הסימנים השונים, את המשמעות העמוקה שמאחוריהם, ואת הדרכים לשלבם בארוחה המסורתית.
במהלך סעודת החג, נוהגים לאכול מאכלים בעלי משמעויות סמליות מתוך אמונה שהאכילה שלהם תזמן שנה טובה ומלאת שפע.
“הסימנים” כוללים מגוון רחב של מאכלים, כמו תפוח בדבש, רימון, תמר, שעועית ירוקה (רוביא), כרתי (כרישה), דלעת (קרא), סלק ועוד, וכל אחד מהם מייצג משאלה מסוימת לברכה ולשגשוג במהלך השנה הקרובה.
סלט עדין וקל להכנה – מרענן, חדשני וניתן להוסיף לו מרכיבים נוספים בהתאם לטעם.
מתאים ל-6-8 מנות.
חומרים:
– חצי חבילת שעועית ירוקה (קפואה או טרייה), מבושלת במים רותחים כ-15 דקות (ולאחר מכן שטופה במים קרים לשמירת הצבע)
– חצי כוס בורגול גס שרוי במים רותחים עד ריכוך
– צרור עלי נענע קצוצים
– צרור עלי פטרוזיליה קצוצים
– 2 עגבניות חתוכות לקוביות גסות
– גרגרי רימון
– עלי רוקט קצוצים
– קולרבי חתוך לרצועות בצורת גפרורים
רוטב:
– שמן זית
– מלח
– אפשר להוסיף לימון
הוראות הכנה: מערבבים את כל המרכיבים יחד ומגישים מיד לפני ההגשה.
גרסה שניה:
– שעועית ירוקה (הכנה כמו למעלה)
– צרור עלי רוקט קצוצים
– צרור עלי נענע
– 1 בצל אדום קצוץ
– גרגירים מרימון שלם
– מלח, שמן זית, מיץ לימון
הוראות הכנה: מערבבים את כל המרכיבים יחד ומגישים.
מתכון של השף רן בן-ארי – נבדק ונמצא מנצח!
עוגת גזר טעימה ובריאה, שיכולה להוות תחליף נהדר לעוגת דבש.
חומרים:
– 1/2 כוס שמן תירס או קנולה
– 2/3 כוס סוכר חום
– 1/2 כוס סוכר לבן
– 2 ביצים בינוניות (אין צורך להפריד)
– 1 כוס קמח מלא
– 2 גזרים קלופים ומגוררים
– 1/2 כוס אגוזי מלך קצוצים (אפשר לוותר)
– 1/2 כפית אבקת אפייה
– 1/2 כפית קינמון טחון
– 1/2 כפית ציפורן טחון
הוראות הכנה:
– מערבבים במיקסר את כל החומרים לפי הסדר, כולל הביצים.
– מוסיפים את שאר החומרים ומערבבים עד לקבלת תערובת אחידה.
– יוצקים לתבנית אינגליש קייק ואופים כ-60 דקות או עד שקיסם יוצא יבש.
מרק מסורתי ומשביע עם כרישה ותפוחי אדמה, אהוב גם על ילדים.
חומרים:
– קוביות תפוחי אדמה
– החלק הלבן של הכרישה, חתוך לעיגולים ושטוף היטב
– מים לכיסוי + 2 ס”מ
– חלב
– מלח
– אגוז מוסקט מגורר (בזהירות, לא יותר מדי)
הוראות הכנה:
– מקפיצים בשמן זית בסיר את תפוחי האדמה והכרישה עד שהם נעשים שקופים.
– מוסיפים מים לכיסוי ומבשלים עד לריכוך.
– מוסיפים חלב ומביאים לרתיחה – סוגרים מיד את האש.
– מתבלים במלח ואגוז מוסקט.
– טוחנים בעזרת מוט בלנדר עד לקבלת מרקם חלק.
– מקשטים בבצל ירוק קצוץ או פטרוזיליה ועיגול שמנת מתוקה.
לפתן חבושים בטעם אלוהי ומראה עינברי, עם זיכרונות ילדות מעץ חבושים בחצר.
חומרים:
– 2 חבושים חתוכים לארבע ולאחר מכן לפרוסות דקות.
– סוכר לפי הטעם
– שזיפים יבשים לפי הטעם
– פרוסות מחצי לימון עם הקליפה
– מים
הוראות הכנה:
– מאדים בסיר עם תחתית עבה את פרוסות החבושים עם הסוכר ומקל קינמון תוך כדי ערבוב (יש להימנע מחריכת הסוכר).
– כשהסוכר נמס, מוסיפים מים כדי כיסוי + 2-4 ס”מ ומבשלים כשעה או יותר עד שהחבושים מתרככים והמים מקבלים גוון כתמתם.
– מוסיפים שזיפים יבשים וממשיכים לבשל עוד כ-30 דקות, מוסיפים מים במידת הצורך.
– מוסיפים פרוסות לימון ומבשלים עד שהן מתרככות. המראה הסופי אמור להיות עינברי עמוק.
– מקררים ומגישים.
“יהי רצון שירבו זכויותינו כרימון”
מידע כללי:
הרימון הוא עץ-שיח קוצני ממשפחת הכופריים. הוא פורח באביב, ובקיץ מבשיל פרי עגלגל עם “כתר” מלכותי, שהפרח שלו אדום, גדול ובולט. כל גרגר עטוף במעטה עסיסי ואדום, שנותן לו את הטעם והניחוח הייחודיים. הרבה אנשים מאמינים שהרימון מכיל 613 גרעינים, כמספר המצוות בתורה, ולכן אוכלים אותו בראש השנה כדי להביע תקווה לזכויות רבות בשנה הקרובה.
הרימון מגיע מצפון פרס, וגידולו בארץ תפס תאוצה בשנים האחרונות בגלל הביקוש. הוא לא רק טעים, אלא גם עשיר בערכים בריאותיים, ולכן הוא נפוץ בתעשיית הקוסמטיקה והמרפא. בעבר השתמשו בו להכנת דיו ותרופות.
יתרונות בריאותיים:
הרימון נחשב לאחד הפירות הבריאים ביותר. הוא עשיר בנוגדי חמצון וויטמינים חשובים. שמן זרעי הרימון מוכר ברפואה כמסייע לבריאות הלב וכלי הדם, מפחית כולסטרול, עוזר לשמור על לחץ דם מאוזן, וגם יש לו יתרונות אנטי-סרטניים ואנטי-אייג’ינג. קליפת הפרי מכילה טאנינים, שעוזרים לרפא בעיות כמו טחורים.
שימושים קולינריים:
את הרימון אפשר לאכול טרי, לשתות כמיץ, או להכין ממנו רכז ויין. גם עלי הכותרת שלו מומלצים לחליטה. נוסף על כך, אפשר להכין ממנו ליקר גראנדין ושיכר רימונים.
הרימון ביהדות:
הרימון נחשב לסמל לפוריות והוא אחד משבעת המינים המוכרים בארץ ישראל. הוא מופיע במקרא ובמסורת, למשל, מעיל הכהן הגדול היה מקושט ברימונים. גם בספרות חז”ל והאמנות הקדומה נמצא הרימון.
איך אוכלים את הרימון?
מקלפים ואוכלים את הגרגרים, או משלבים אותו במאכלים ובמיצים. אפשר גם להכין ממנו יין וליקר.
“יהי רצון מלפניך ה’ אלוקינו ואלוקי אבותינו שייתמו אויבנו ושונאינו”
מידע כללי:
עצי התמר הם עצים רמים שגדלים בערבה, באגן ים המלח ובעמק הירדן התחתון, מכיוון שהם זקוקים לחום ומים. הם יכולים להגיע לגובה של 10 מטרים, וגזעיהם עטופים בסיבי עלים ישנים, עם “כפות” של עלים ארוכים בראשם. התמר הוא צמח דו-ביתי, עם עצי זכר ועצי נקבה נפרדים.
הפריחה מתרחשת באפריל-מאי, כאשר הפרי הוא ענבה מתוקה. מועד האיסוף הוא בין אוגוסט לדצמבר, ותהליך האיסוף נקרא “גדיד”. בעבר, היו מטעים גדולים של תמרים באזור ים המלח ובגליל התחתון, והגידול התחדש במאה ה-19.
יתרונות בריאותיים:
תמרים עשירים בוויטמינים, מינרלים ובסיבים, כמו סידן, זרחן ומגנזיום. אכילת תמר אחד ביום תורמת לאיזון תזונתי. הם מספקים מתיקות, ויש להם מרקם כמו סוכריית טופי. תמרים עשירים בסיבים, מה שעוזר לתנועת מעיים ומונע עצירות.
מחקרים בארה”ב הראו שאכילת תמרים יכולה לשפר את תפקוד המוח ולמנוע מחלות כמו דמנציה ואלצהיימר. תמרים מכילים מנגן, שעוזר לתפקוד תקין של בלוטת התריס, ועם תכולת האשלגן הגבוהה, הם יכולים לעזור במניעת יתר לחץ דם. הם מתאימים במיוחד לספורטאים, כי הם דלים בשומן ועשירים בפחמימות זמינות שמספקות אנרגיה.
איך אוכלים את התמר?
אפשר לאכול תמרים טריים, משומרים או בצורת סילאן (סירופ תמרים). הם מצוינים למילוי עוגות ועוגיות. מומחים ממליצים לאכול ביום שני תמרים כדי להרגיש שובע.
“שתקרע רוע גזר דיננו וייקראו לפניך זכויותינו”
מידע כללי:
הדלעת היא ירק ממשפחת הדלועים, הכוללת גם קישוא ודלעת. שמה של הדלעת נובע מהפעלים “לקרוא” ו”לקרוע”, מה שמוביל לברכה: “יהי רצון… שתקרע רוע גזר דיננו וייקראו לפניך זכויותינו”. משפחת הדלועים מקורה במרכז אמריקה ונזכרת במשנה (מסכת כלאיים).
צמחי הדלועים הם עשבים חד-שנתיים או רב-שנתיים, לעיתים מטפסים או שרועים. הם משתמשים בקנוקנות כדי להיאחז בעצים ושיחים בסביבה. פרחי הדלעת צהובים וגדולים, והפרי דמוי ענבה עם קליפה עבה שצבעה ירוק, ההופך לצהוב או כתום כשמתבגר. זרעי הדלעת הם ביצניים ודמויי דמעה, ואפשר לאכול אותם חיים או קלויים.
יתרונות בריאותיים:
הדלעת עשירה בבי-קרוטן (ויטמין A), השומר על בריאות העיניים. כוס דלעת מכילה פי 200 מהמינון היומי המומלץ של בטא קרוטן! גרעיני הדלעת מלאים בפיטוסטרולים, המסייעים להפחתת רמות הכולסטרול ה-LDL, וגם באבץ, מינרל חיוני לתהליך ריפוי הגוף. בנוסף, הדלעת דלה בקלוריות ומלאה בוויטמינים, מינרלים וסיבים תזונתיים – היא בחירה מצוינת למי שמבקש לשמור על הגזרה.
איך אוכלים את הדלעת?
מבחינה בוטנית, הדלעת היא פרי, אך במטבח המערבי מכינים ממנה בעיקר תבשילים כמו ירק. ניתן להכין מהדלעת קינוחים, עוגות ופשטידות מתוקות. הדלעת אינה נאכלת חיה, אך אפשר להכין ממנה ריבת דלעת, קוביות דלעת בתנור עם דבש וקינמון, או לזרות עליה תבלינים אחרים.
“שיסתלקו אויבינו”
מידע כללי:
סלק הוא שורש מעובה בצבע אדום-סגול עז, הידוע גם כסלק תרבותי. העלים של הסלק, בעלי העורקים האדמדמים, גם הם אכילים ומלאים בויטמינים ומינרלים.
בנוסף, מגדלים את עלי המנגולד, שהם סלק עלים, המשמשים במטבחים שונים למאכלים רבים. יש גם את סלק הסוכר, ממנו מפיקים מעל 40% מהסוכר הלבן ברחבי העולם, אשר גודלו בעבר להאכלת בהמות.
מקור היסטורי:
במקורותינו מופיע הסלק בכינויים כמו “תרדין” ו”סילקא”. הוא מוזכר בגמרא כמאכל בעל חשיבות רפואית, והחוקרים משייכים לו תכונות בריאותיות ייחודיות. למשל, בכתובות מוזכר כי אכילת תרדין יכולה למנוע בעיות בראיה.
סלק – “סופר פוד”:
הסלק נחשב לאחד מאבות המזון הבריאותיים בזכות ערכיו התזונתיים הגבוהים. הוא עשיר בויטמינים ומינרלים, ומסייע בניקוי רעלים מהכבד, משפר את מחזור הדם, אנטי דלקתי, ומקדם תהליכי עיכול בריאים. במאה גרם של סלק יש 43 קלוריות בלבד, והוא מכיל סידן, ויטמין B9, זרחן, אשלגן ומגנזיום. מחקרים מצאו כי צריכת סלק מפחיתה את לחץ הדם ומשפרת את יכולות הספורטיביות.
איך אוכלים?
את הסלק אוכלים לרוב מבושל או חי בסלט. השימושים הנפוצים בסלק כוללים בישול, אידוי וטיגון, והוא מצטרף למנות כמו כופתאות, קובה, רטבים, ולעיתים יחד עם עוף, בשר או אורז. הסלק מעניק טעם עשיר וצבע אדום נהדר למאכלים.
הידעתם?
לאחר שאוכלים סלק, ייתכן שהשתן יצבע בצבע אדום. אין צורך להיבהל – זה תהליך טבעי!
“שייכרתו אויבינו ושונאינו”
מידע כללי:
הכרישה היא ירק השייך למשפחת השומים, שכוללת גם את השום והבצל. היא תורבתה מאחד משומי הבר, וחלקה האכיל הוא החלק הלבן.
למרות שכרישה נחשבת לעיתים ל”משעממת” בגלל טעמה העדין, היא שופעת יתרונות בריאותיים.
יתרונות בריאותיים:
– תכונות מרפאות: כמו קרובי משפחתה, הכרישה מכילה חומרים המונעים התפתחות גידולים ומסייעים לחיסול תאי סרטן מבלי לפגוע בתאים הבריאים.
– בריאות הלב: חומרים בכרישה מגינים על הלב ודפנות כלי הדם.
– תמיכה במשקל: עם ערך קלורי נמוך, היא מסייעת לירידה במשקל. שפע הסיבים התזונתיים שבה ממריץ את העיכול ומאריך את תחושת השובע.
– הפחתת דלקות: הכרישה עוזרת במניעת דלקות כרוניות בדרגה נמוכה-בינונית, הודות לוויטמינים, מינרלים ופוליפנולים עם תכונות אנטי-אוקסידנטיות.
– ויטמינים ומינרלים: היא שופעת בוויטמין C (לריפוי פצעים ולשמירה על מערכת חיסון בריאה), ויטמין B6 ו-K (חשובים לתהליכים שונים בגוף), ויטמין A (חיוני לרשתית העין).
איך אוכלים אותה?
הכרישה נאכלת מבושלת או אפויה. ניתן להוסיף אותה לפשטידות, קישים, סלטים ומרקים, ואף להכין ממנה קציצות בריאות (קציצות פארסה). אכילת כרישה על בסיס יומי תספק לגוף את שלל היתרונות הבריאותיים שלה.
“יהי רצון שיגזרו עלינו גזירות-טובות”
מידע כללי:
הגזר הוא צמח ממשפחת הסוככיים, עם תפרחת בצורת סוכך קטן או גדול שמכיל פרחים קטנים, בדרך כלל לבנים. הגזר תורבת מצמח הבר הנפוץ “גזר קיפח”. חשוב לציין שיש גם בן משפחה רעיל – רוש עקוד, אך הוא לא נפוץ באזור שלנו.
הגזר המעובה שאנו אוכלים הוא למעשה השורש של הצמח. הגזר הראשון שתורבת היה בצבעים סגול ולבן, ואילו הגזר הכתום הגיע מאוחר יותר. הגזר מוזכר בספר מתכונים רומאי עתיק מהמאה הראשונה, שם שימש כתבלין במרקים. כיום, שורשי הגזר הכתום הם חלק בלתי נפרד בכל בית.
יתרונות בריאותיים:
הגזר נאכל טרי, מבושל או במיץ, והוא מכיל חומרים נוגדי חמצון שמסייעים בשיפור הראייה, נלחמים בגידולים סרטניים, ומשפרים את תפקוד המערכת החיסונית. הוא מכיל גם ויטמינים ומינרלים כמו ויטמין C, ויטמינים מקבוצת B, E ו-K, ובעיקר ויטמין A, הידוע בתועלתו לשיפור הראייה.
הגזר דל קלוריות אך משביע, ומומלץ לאכול אותו כדי להרגיע תחושות רעב ולמנוע מחלות, בעיקר בעיות בעיניים. בשנים האחרונות חזרו למכור גזרים בצבעים שונים, וכל צבע מכיל כמות שונה של נוגדי חמצון. ככל שהגזר כתום יותר, כך הוא עשיר יותר בקרוטנואידים ובריאותו משמעותית יותר.
איך אוכלים את הגזר?
אפשר לאכול גזר חי או מבושל. מאכלים מסורתיים שמכילים גזר כוללים סלט צימס עם לימון ודבש, או סלט גזר מזרחי עם כמון ולימון. בשני המקרים, מומלץ להוסיף שמן זית – כך הגזר שומר על היתרונות הבריאותיים שלו!
*כדאי לאכול את הגזר מבושל, שכן ערכיו התזונתיים טובים יותר.
“שירבו זכויותינו”
מידע כללי:
הרוביא, “לוביה מצרית”, היא צמח בר מטפס ממשפחת הקטניות. היא קרובה לשעועית ונמצאת בעיקר במקומות לחים כמו גדות נחלים וביצות. גובהה של הרוביא יכול להגיע ל-2-3 מטרים, והיא פורחת בקיץ בפרחים גדולים וצהובים, הנישאים בתפרחות של 4-8 פרחים.
היכן היא גדלה?
הרוביא נפוצה בעמק החולה, בעמק הירדן, במישור החוף ובשפלה, וגם בצידי האגם הקטן במבצר אנטיפטרוס. עם זאת, הצמח הולך ונעלם עם ההיעלמות של בתי הגידול הלחים הנדרשים לה.
שימושים:
– מזון – הרוביא משמשת כמזון עשיר בחלבונים, והזרעים אכילים לאחר בישול. התרמילים הצעירים טעימים לנשנוש ובישול.
– מרעה – חלקי הצמח נאספים כמזון לבעלי חיים.
– השבחת הקרקע – היא משמשת כזבל ירוק לעשרת הקרקע בחומר אורגני.
– רפואה – באתיופיה, הרוביא משמשת כחומר מרפא, כאשר עלים ופרחים כתושים משמשים תרופה לכיב קיבה ולמחלת הסיפליס. היא גם ידועה כמפחיתה כולסטרול וכחומר אנטיבקטריאלי.
יתרונות בריאותיים:
– עשירה בחלבונים – הרוביא מכילה רמות גבוהות של חלבונים, חיוניים לבריאות הגוף.
– תכונות אנטיבקטריאליות – הצמח מכיל חומרים כימיים עם תכונות אנטיבקטריאליות.
תמיכה במערכת העיכול – צריכת רוביא עשויה לשפר את תהליכי העיכול.
נוגדי חמצון – הרוביא מכילה נוגדי חמצון שמסייעים במניעת מחלות.
איך אוכלים?
– נשנוש – התרמילים הצעירים טעימים לנשנוש בשטח.
– בישול – ניתן לבשל את התרמילים או את הזרעים היבשים, אשר הופכים לטעימים לאחר בישול.
מידע נוסף:
על פי ד”ר ערגה אלוני, הרוביא מכילה חומרים כימיים רבים, אך אין הדגשה על מציאת חומר מסוים בריכוז גבוה שהוא הפעיל ביותר.
שתהא שנה זו טובה ומתוקה, ושיצאו חבושי (=אסורי) עמך ישראל ממאסרם לאורה
מה הם חבושים?
החבושים משתייכים למשפחת הורדניים, ומוצאם מאזור אירן. הם טופחו בתרבות כבר לפני אלפי שנים. החבושים מבשילים לקראת ראש השנה, ובשלב זה הם מכוסים בפלומה. קליפתם בצבע ירוק-צהוב, והפרי קשה ומוצק. טעמו מיוחד ועפיץ, אך אינו אכיל ללא בישול.
שימושים מסורתיים
עיקר השימוש המסורתי בחבושים הוא להכנת ריבות וליפתנים (קומפוט). השפעתם על התרבות והמסורת גדולה, וביוון העתיקה, החבוש נחשב לסמל של אהבה ופוריות. בפרי מוזכר במיתולוגיה היוונית, והוא הוצג כמתנת אהבה. במדינות שונות, כגון תורכיה ופולין, מתקיימים פסטיבלים לכבודו.
ערכים תזונתיים
– דלים בקלוריות ובשומן – חבושים הם מקור טוב לסיבים תזונתיים, המועילים לבריאות מערכת העיכול.
– עשירים בוויטמין C – תורמים לחיזוק מערכת החיסון.
– ויטמין K – חשוב עבור קרישת הדם ובריאות העצם.
– אלקטרוליטים – מכילים אשלגן, זרחן ומגנזיום, המסייעים לאיזון האלקטרוליטים ולבריאות הכללית.
– תכולת פקטין גבוהה – מסייעת בעיכול ומשפרת את בריאות המעי.
יתרונות בריאותיים
תכולת נוגדי החמצון הגבוהה של החבושים מפחיתה דלקות ושומרת על התאים מפני נזקי רדיקליים חופשיים. מחקרים מראים כי נוגדי חמצון כמו פוליפנולים בשם קוורצטין וקאמפרול עוזרים להפחית דלקות ולהגן מפני מחלות כרוניות, כמו מחלות לב.
ישובים הבאים אין אפשרות משלוח:
יישובי רמת הגולן וגבול הצפון, יישובי בקעת הירדן, יישובים מעבר לקו הירוק, יישובי עוטף עזה, יישובי הערבה, אילת וים המלח,בתי חולים , משרדי ממשלה, אוניברסיטאות.
לבדיקה פרטנית עבור המשלוח שלך שלח הודעה כאן ונשמח ליצור קשר בהתאם




