מסלול ממוזוליאום מזור למבצר קולה - מידע כללי

עונה מומלצת: כל השנה, יפה במיוחד בחורף ובאביב. בקיץ יפה במיוחד לטייל כאן בשעות אחר-הצהרים ולהישאר לשקיעה. לצד הנוף היפה מגיעה גם הבריזה הנעימה ממערב.
התאמה: כל המשפחה.
קושי מסלול: קל.
אורך מסלול: כ-3.5 ק"מ.
משך מסלול: שעתיים וחצי. 
מפה: מפת סימון שבילים מס' 9 "מבואות ירושלים" (מהדורה אחרונה ומעודכנת ביותר הודפסה ב-2019) 

הגעה ממחלף בן שמן: פונים אל עבר בן-שמן – גינתון אל כביש מס' 443 מערב. בצומת ה- T פונים שמאלה, לעבר מודיעין ובפניה הראשונה, שמאלה בכביש מס' 444, לעבר שוהם. נוסעים בו כ-11 ק"מ עד הפניה ימינה לאלעד (השילוט למזור). כעבור 150 מטרים ישנה פניה משולטת שמאלה, אל המוזוליאום (שכבר נראה בבירור). החניה לצדו. 

* מסלול מעגלי, אין צורך בהקפצת רכבים.

על המסלול - ממוזוליאום מזור למבצר קולה

מסלול קליל ומשפחתי שיעביר אתכם בתקופות שונות במורשת האזור – דרך המוזוליאום הרומי העתיק, כפר קוּלָה התורכי, מבצר צלבני וכפר ערבי.

מוזולאום מזור צילום – יותם יעקבסון

מבצר קולה צילום יותם יעקובסון

נקודות עניין - מסלול ממוזוליאום מזור למבצר קולה

ממוזוליאום מזור נחזור רגלית בדרך העפר שבה באנו ובהמשכה מצדו האחר של הכביש דרומה (במקום סימון לא ברור של שביל ישראל).
דרך זו היא למעשה "דרך הפטרולים" לאורך הגבול עם ירדן שהייתה בשימוש עד מלחמת ששת הימים (1967).

דרך העפר מתעקלת שמאלה (מזרחה) ונכנסת אל אזור נטוע אורנים שבתוכו בולטות במיוחד משוכות צבר עצומות, שהן שרידים מהכפר קוּלָה ("מגדל" או "מצודה" בתורכית) שהתקיים כאן עד 1948.

משוכות צבר עצומות – שרידים מהכפר קולה. צילום – יותם יעקובסון

מעט מתמיה שדווקא הצבר, אורח יחסית חדש במקומותינו, שהגיע למזרח התיכון רק לאחר גילוי אמריקה על ידי קולומבוס, הפך לסמל הישראליות.
לצד הפרי שנאכל, הצבר שימש לסימון גבולות של חלקות חקלאיות ולמכלאות צאן. 

מעט אחר כך מסתעפת מהדרך הרחבה דרך צרה יותר ימינה (דרומה).
הדרך המעפילה אל ראש הגבעה כשהיא תחומה משני עבריה במשוכות צבר צפופות.

עם ההגעה לראש הגבעה מבחינים בשרידי מגדל הרוס, בנוי אבנים גדולות.
זהו שריד יחיד למבצר הצלבני שהוקם כאן על ידי אבירים מהמסדר ההוספיטלרי בשנת 1181.
המבצר, שחלש על הדרך שלמרגלות ההר גם היווה מרכז מנהלי אזורי.
בחלקו הדרומי של המגדל עדיין ניתן להבחין בקמרון יפה.
על חלק מהאבנים ניתן לראות את סיתות השוליים האופייני לבנייה הצלבנית.

שרידי מגדל הרוס צילום יותם יעקבסון

בסמוך למגדל נמצאים שרידי מבנה שחלקם הפנימי של כתליו ההרוסים עדיין צבועים צבוע תכלת. זהו מסגד הכפר.
הגומחה הקבועה בקיר הדרומי של המסגד היא המחראב, המציין את כיוונה של מכה בשעת התפילה.
מעבר למסגד פזורים שרידים של מספר מבנים נוספים מהכפר.

מסגד הכפר קולה צילום יותם יעקבסון

מהכפר קולה יצא חסן סאלמה שבילדותו היה סייס בפתח תקווה ומכר בהיחבא נשק לחברי "ההגנה", היה לאחד ממנהיגי "המרד הערבי הגדול" (שנים 1936-39) וסגנו של עבד אל-קאדר אל-חוסיני.
בנו, עלי חסן סלאמה, היה מארגני פעולות "ספטמבר השחור" בירדן, מהאחראים לטבח הספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן (1972) ושלל פעולות טרור נוספות.
סופו שחוסל על ידי המוסד לאחר כמה נסיונות כושלים ואף חיסול מוטעה.

בתוכנית החלוקה מכ"ט בנובמבר 1947 הכפר קולה נכלל בשטחי המדינה הערבית.
מיד לאחריה לאחר ההחלטה על חלוקת הארץ יצאו מהכפר כוחות לוחמים נגד היישוב העברי וביניהם חסן סלאמה.

הכפר נכבש על ידי צה"ל במסגרת "מבצע דני" (יולי 1948), שנועד לעבות את השטחים בשליטת ישראל במרחב שבין ירושלים לתל אביב.
המבצע כלל את כיבוש רמלה, לוד והכפרים שסביבן.

ימים ספורים לאחר כיבוש הכפר הוא נכבש על ידי הלגיון הירדני ושלושה ימים אחר כך הושב לשליטה ישראלית בקרב שנערך על ידי חטיבת אלכסנדרני מתוגברת בשריון וגבה מחירים כבדים. 

בן גוריון היה זה שבדומה למקרים רבים אחרים, הנחה להחריב את בתי הכפר.
בשטחו של קולה הוקמה מעברת גבעת כ"ח (לזכר 28 החללים שנפלו בקרבות).
בשנת 1950 העתיקו תושבי המעברה את מושבם אל השטח המישורי, שני קילומטרים מערבה, וכך קם מושב גבעת כ"ח במקומו הנוכחי. 

שביל ישראל חוצה את שרידי הכפר ומגיע אל דרך מסומנת סימון שבילים כחול. פונים בה שמאלה, מזרחה, אל עבר אנדרטת אלכסנדרוני.

מאנדרטת אלכסנדרוני ניתן להמשיך צפונה, בדרך הכורכר הטובה או באחת הדרכים המקבילות לה, בחיק היער, בחזרה אל נקודת החניה.

מבצר קולה צילום יותם יעקובסון