להכיר את חבל מודיעין

צילומים: יותם יעקובסון

תל חדיד

מאת - יותם יעקובסון

תל חדיד – רקע כללי:

תל חדיד מתנשא כדי 147 מטרים מעל פני הים.
הוא מהווה את גבולה של השפלה בואך בקעת לוד. 

אל ראש התל מגיע כביש צר.
במרומיו מצפור לזכרו של רועי כהן, בן מושב בית נחמיה.
ממנו נשקפים ממנו נופים יפים מערבה, לעבר בקעת לוד ומישור החוף, בואך גוש דן ומזרחה, לעבר שיפולי השומרון.
זוהי נקודה נהדרת לראות ממנה שקיעות.

בראשו של התל, על שרידי הכפר הערבי, נטעה קק"ל אורנים ובשיפוליו כרמי זיתים עתיקים, מהיפים שיש במרכז הארץ.
בחורף ובאביב מתכסים התל וסביבתו בפריחה עונתית מרהיבה.

תל חדיד – קצת היסטוריה:

חדיד (עדית) מוזכר בספר יהושע כאחד הישובים בנחלת שבט יהודה "וְשַׁעֲרַיִם, וַעֲדִיתַיִם, וְהַגְּדֵרָה, וּגְדֵרֹתָיִם: עָרִים אַרְבַּע-עֶשְׂרֵה, וְחַצְרֵיהֶן." (יהושע, פרק ט"ו, 36). וכאחד הישובים שבהם יתיישבו שבי ציון בעקבות הצהרת כורש "בְּנֵי לֹד חָדִיד וְאוֹנוֹ שְׁבַע מֵאוֹת עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה" (עזרא, פרק ב', 33).
בחפירות ארכאולוגיות בשולי תל חדיד מטעם אוניברסיטת תל אביב, נמצאו שתי תעודות בכתב יתדות.
התעודות, מסמכים משפטיים – שטר מכר ושטר הלוואה – באשורית, המתוארכים למאה 7 לפנה"ס (שתי תעודות דומות נמצאו בתל גזר).  

כל השמות בתעודות תל גזר ותל חדיד (פרט לאחד, נתניהו מגזר), הם שמות לא עבריים.
חלקם אכדיים וחלקם ארמיים. החוקרים משערים כי מדובר בגולים שהובאו ממסופוטמיה ליהודה על ידי מלך אשור בעקבות כיבוש ממלכת ישראל והגליית יושביה (
"וַיָּבֵא מֶלֶךְ אַשּׁוּר מִבָּבֶל וּמִכּוּתָה וּמֵעַוָּא וּמֵחֲמָת וּסְפַרְוַיִם וַיֹּשֶׁב בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן תַּחַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּרְשׁוּ אֶת שֹׁמְרוֹן וַיֵּשְׁבוּ בְּעָרֶיהָ", מלכים ב', פרק י"ז, 24).
חדיד שבה והפכה לעיר יהודית רק בעקבות הצהרת כורש ושיבת ציון. 

חדיד מוזכר גם בספר חשמונאים א' כמקום שבו בשנת 143 לפנה"ס הקים שמעון התרסי, מבית חשמונאי, מבצר שנועד להגן על יהודה מפני מתקפתו של דיודוטוס טריפון ("ושמעון בנה את חדיד בשפלה ויבצרה ויעמד שערים ובריחים", חשמונאים א', פרק י"ב, 38).
לקראת הקרב חנה שמעון במבצר ("ושמעון חנה בחדיד לפני העמק", חשמונאים א', פרק י"ג, 13).
בקרב שנערך למרגלות התל הביס שמעון את טריפון והאחרון נסוג לגלעד. בפני שמעון נסללה הדרך לבסס עוד את ממלכתו.

שרידי מבנה גדול שיש הסבורים שהוא חלק מהמבצר החשמונאי התגלו בחפירה נקודתית בראש התל.
את השרידים ניתן לראות אם פונים ממרפסת התצפית צפונה וצועדים כ-150 מטרים. 

התיישבות בתל חדיד:

– ישוב יהודי התקיים במקום בתקופת המשנה ולראיה התנא רבי יקים שכונה 'איש חדיד' ("העיד רבי יהושוע ורבי יקים איש חדיד על קלל של חטאת שנתנו על גבי השרץ, שהוא טמא, שרבי אליעזר מטהר", משנה, מסכת עדיות, פרק ז', משנה ה').
– חדיד מוזכר גם באונומסטיקון של אוסביוס מקיסריה, אחד מאבות הכנסייה, בן המאה 4 לסה"נ שחיבר רשימה של שמות הישובים והמקומות בימיו, בדגש על מקומות בעלי חשיבות, המוזכרים בכתבי הקודש.
– גם במפת מידבא (מאה 6), רצפת פסיפס שעשויה כמפה של ארץ ישראל על מקומותיה הקדושים, במידבא שבירדן, חדיד מופיע (אדיתה). 
בתל חדיד התגלה פסיפס מרשים מזמנה של מפת מדבא.
את הפסיפס גילו תושבי הכפר ב- 1940 והזעיקו את מחלקת העתיקות של המנדט הבריטי.
ברצפת הפסיפס נראית ספינה שטה על גבי הנילוס, מתוארים בעלי חיים וצמחים וכן עיר מבוצרת.
זיהויים של המקומות המתוארים בפסיפס לא מוט בספק; נמצאה בו גם הכתובת "איגיפטוס" (מצריים). כיום מוצג הפסיפס במוזיאון הימי בחיפה. 

התל וסביבותיו משופעים באתרים ארכיאולוגיים מתקופות שונות: בורות מים, מתקנים חקלאיים כגון גתות, בתי בד, מערות קבורה, מחצבות ועוד. 

– ישוב התקיים בתל עד שנת 1948 בדמותו של כפר ערבי ששימר את השם בצורתו העממית: אל-חדיתא.
יוצאי הכפר מספרים שמקור שם הכפר הוא בעיר הקדומה שהייתה מוקפת חומת ברזל.
שטחיו החקלאיים של הכפר עודם ניכרים.
בשטח ניתן לראות כרמי זיתים קדומים, משוכות צבר ועצי שקד.
בעבר גידלו כאן גם שומשום ופיסטוק. בכפר היו בורות מים, אך לא היו מעיינות. מסופר שבתקופות קשות היו תושבי הכפר הולכים להביא מים מבן שמן.

– במהלך קרבות תש"ח ברחו תושבי הכפר ולאחר כיבושו בתיו הוחרבו עד לבלי זכר.
למעשה, שרידיהם של הבתים נמצאים בראש הגבעה, מעבר ללוח הזכרון לנופלי מערך אבטחת התעופה הישראלית בחו"ל והלאה לעבר שיפוליה המזרחיים של הגבעה. 

הידעתם?
שטחה של התצפית הוא למעשה שטח בית הקברות של הכפר.
חדי העין יוכלו להבחין פה ושם בשרידים בודדים של מצבות. אגב, בתצפית ובסביבתה לא צומחת עשבייה כיוון שיוצאי הכפר ריססו את השטח בחומר קוטל צמחיה. 

– ב-1949, כשנה לאחר כיבוש הכפר, התיישבה בשיפוליו קבוצה של תנועת "הפועל המזרחי", שחבריה ניצולי שואה. לאחר שעברו תקופת הכשרה בגת רימון ביקשו להקים כאן קיבוץ דתי בשם "תחיה", אלא שלא הצליחו. הקבוצה התפרקה והמקום ננטש. 

– בשנת 1952 הוקם מערבית לתל, כ-1500 מטרים מהקו הירוק, מושב חדיד שמייסדיו עולים מחבאן שבתימן ומרומניה. 

רוצים לטייל באזור?
היכנסו לקרוא על מגוון המסלולי ההליכה ומסלולי האופניים בחבל מודיעין

ישובים הבאים אין אפשרות משלוח:
יישובי רמת הגולן וגבול הצפון, יישובי בקעת הירדן, יישובים מעבר לקו הירוק, יישובי עוטף עזה, יישובי הערבה, אילת וים המלח,בתי חולים , משרדי ממשלה, אוניברסיטאות.
לבדיקה פרטנית עבור המשלוח שלך שלח הודעה כאן ונשמח ליצור קשר בהתאם