צילום: שרה גולד מאתר צמח השדה
המידע באדיבות שרה גולד מאתר צמח השדה
אנו חיים באזור כפרי נדיב בצמחים מגוונים, שרבים מהם טעימים ובריאים להכנת מאכלים, ומרקחות.
אנו מציעים לכם להיכנס לתחום באופן מושכל ומובנה, ליהנות מהמתנות שהצמחים בסביבתנו מציעים ותוך כדי ללמוד "להבדיל בין ירוק לירוק".
חדשים בעולם הליקוט? אנא קראו היטב את הכללים למלקט העצמאי.
פרסיון גדול משתייך למשפחת הצמחים השפתניים.
תבלינים רבים משתייכים למשפחה זו: תימין, אזוב, מיני מרוות, זוטה לבנה ועוד.
הגבעול של רובם מרובע, והעלים ריחניים כשממוללים אותם, (הגבעול של הפרסיון לא מרובע ועליו אינם ריחניים). בעונה זו (חודש פברואר-מרץ) העלים עדינים וטעימים.
למידע נוסף על משפחת הצמחים השפתניים לחצו כאן.
⬅ הצמח פורח בזוגות בפרחים לבנים.
⬅ גבעוליו עגולים- מרובעים לרוב, ואם הם מרובעים אין זה בולט.
⬅ העלים נגדיים (גדלים אחד מול השני על הגבעול).
⬅ העלה בצורת ביצה, שולי העלה משוננים קלות.
⬅ הצמח מטפס או שרוע, לרוב נשען על גזע עץ.
⬅ הענפים מהשנה שעברה עציים, העלים החדשים ירוקים ופריכים.
⬅ טעם העלים מיוחד ושונה מאשר של שאר בני משפחתו התבלינים השפתניים. (יש ואמרים טעם אוממי או אדמתי פטרייתי –תחליטו אתם 😋).
⬅ העלה אינו ריחני.
⬅ הצמח נשיר קיץ, בחורף מגדל ענפים ירוקים חדשים ועלים (סימן היכר חשוב).
סירפד – לסירפד עלים מעט דומים, הוא גדל באותה סביבה ובאותה עת, אלא שעליו גדולים יותר ובעלי זיפים שמשמים כ"זריקות" כשמועכים אותם.
מרקולית מצויה – צמח רעיל. עליה דומים לעלי הפרסיון, והיא גדלה באותה התקופה.
שימו ♥ – צורת הצימוח של המרקולית המצויה אינה דומה לצורת הפרסיון. הצמח מגיע לגובה של עד 20 ס"מ, הפרחים שלו קטנטנים ולא צבעוניים.
בהסתכלות דקדקנית תוכלו להבחין בקלות בין הצמחים.
הצמח מצטיין ברמות גבוהות של ויטמין E ובחומרים אנטי-אוקסידנטיים.
ויטמין E מנטרל רדיקלים חופשיים בגוף ומונע את הנזקים שהם גורמים, במיוחד במקומות הרגישים ביותר לחמצון: הלב וכלי הדם, העור, המוח והמערכת ההורמונלית.
ויטמין E טבעי, נספג טוב יותר ברקמות הגוף מאשר הויטמין E שאנו קונים (הסינטטי).
הידעתם? הצורה הסינתטית של ויטמין E עשויה מנפט, נספגת ברמה של 50% ואינה מפעילה את רוב מנגנוני E בגוף.
שימושיו במערב אגן הים התיכון – נהגו להשתמש בצמח להגברת תפוקת השתן, לניקוי הכליות מאבנים ומדלקות בדרכי השתן, וכן כמשכך כאבים כללי.
מועד הקטיף – אמצע דצמבר עד סוף מרץ.
איפה נמצא אותו – צמח רב-שנתי די נפוץ, גדל בחורשות איקליפטוסים, בשטחי בתה, בגינות חצי מוצלות (וזאת בשל העובדה שציפורים מפזרות את הזרעים), בתל חדיד ביער בן-שמן, ביער קולה.
רוצים להכיר מקרוב עוד צמחים שניתן ללקט? לחצו כאן לרשימת הצמחים לפי חודשי השנה
איזה חלק מהצמח אוכלים? את העלים והגבעולים הרכים.
מתכון: פסטו פרסיון טעים (באדיבות המלקט יתיר שדה):
מרכיבים:
כוס אחת של עלי פרסיון צעירים וטריים ללא הגבעול העצי, שטופים.
שמן זית (כשליש כוס או יותר)
שתי שיני שום
חופן גרעיני חמנייה טריים (כשליש כוס)
מעט אגוזי מלך
מלח לפי הטעם
מעט מיץ לימון
אופן ההכנה:
קוטמים את הפטוטרות של העלים אם הן נוקשות.
טוחנים או כותשים את כל החומרים בבלנדר יד או עלי ומכתש, תוך כדי הוספת השמן.
מעבירים לכלי הגשה מתאים ומכסים עד להגשה.
עדיף להכין ממש לפני שאוכלים כי יש לעלים נטייה להשחיר.
טיפ – ל"מכורים" לטעם עלי הבזיל בפסטו, ניתן להוסיף מעט עלי בזיל למתכון זה.
שתפו אותנו איך יצא 😋