מי בכלל זוכר את הימים שבהם חבל מודיעין היה אזור ספר נידח? לפעמים, כשאני נוהג בלילה באחד מנתיביו של כביש 444 המואר לכל אורכו, אני מהרהר בזמנים שבהם לא עבר כאן אלא ציר פטרולים צר, שהתפתל עם קווי המתאר של שיפולי הגבעות לאורך קו הגבול עם ירדן. כמה מפחיד היה לנסוע לאורכו בלילה. כל כך הרבה השתנה מאז ועד היום, כשאתרי החבל הפכו למקומות תיירות נגישים, בטוחים ופופולאריים.

“כרם היה לידידי” – יער בן שמן

בקעת לוד, שחלקים גדולים ממנה נמצאים כיום בתחומי “חבל מודיעין”, מוכרת כאזור חקלאי פורה במיוחד מאז ימי קדם. תאמינו שאפילו רבי יהודה הנשיא, שנודע בעושרו ובנכסיו, החזיק שטחים חקלאיים בבקעה הפורייה? איכות הזיתים וריבוי הכרמים באזור הם שהביאו להתיישבות היהודית המודרנית הראשונה בתחומי מה שלימים יהיה ‘חבל מודיעין’: בן שמן.

בכל פעם שאני מבקר בחצר הישנה של כפר הנוער, מביט אל הצמרות הגבוהות של עצי הפיקוס אני נזכר בהיסטוריה הארוכה של המקום. האדמות נרכשו מתושבי דיר טריף (כיום בית עריף) בשנת 1904. שנה אחר, נחום וילבוש הקים עליהן את “חדיד” – בית החרושת המודרני הראשון בישראל לשמן. תכניתו הייתה להפיק יותר שמן מהזיתים הרבים שבאזור באמצעים מודרניים וכן לייצר סבון.

במקביל, הוקם על ידי ישראל בלקינד מקבוצת הביל”ויים “קריית ספר” – מרכז להכשרה חקלאית לנוער שניצל מפרעות קישינב. המוסד נסגר כעבור שנים ספורות.

בשנת 1907, כשנתיים לאחר הקמת מפעל השמן, רכשה קק”ל אדמות נוספות ונטעה בהן עוד זיתים. תחילה קראו לכרמים “יער הרצל”, אך לימים שונה שמם ל”יער בן שמן”, בזיקה לבית החרושת לשמן ולפסוק “כֶּרֶם הָיָה לִידִידִי בְּקֶרֶן בֶּן שָׁמֶן” (ישעיהו, פרק ה’, 1).

יער בן שמן – צילום: יותם יעקבסון

יער בן שמן – צילום: יותם יעקבסון

בעקבות מכת ארבה קשה ובעקבות מאורעות מלחמת העולם הראשונה, הושמדו רוב כרמי הזיתים. מפעל השמן נסגר ונפתח בגלגולו החדש כמפעלי “שמן תעשיות בע”מ” בחיפה. במקום הזיתים נטעו על ידי קק”ל עצי אורן, ברוש, אקליפטוס וחרוב. שטח הנטיעות הלך והתרחב וכיום שטחו של היער כ-21 אלף דונם, מהראות הירוקות הגדולות במרכז המדינה.

יער בן שמן מפורסם במסלולי ההליכה והרכיבה שלו, בפריחה חורפית ואביבית ובעושר בעלי חיים שמושך חובבי טבע רבים. בתוכו נחבאים כמה אתרים מיוחדים, כמו הפגודה התאילנדית, קברות המכבים, חורבת הגרדי ועוד. 

עשרים שנים לאחר ראשיתן של נטיעות קק”ל והקמת המוסד החינוכי הראשון במקום, נפתח כפר הנוער “בן שמן”, מייסודו של ד”ר זיגפריד להמן. להמן הקדיש את חייו ליתומים יהודים ממלחמת העולם הראשונה. הוא קיבץ אותם, עלה איתם לישראל והקים עבורם בית ספר חקלאי, שבו השכילו ולמדו עבודת כפיים. בית הספר הלך וגדל ולימים קלט את ראשוני “עליית הנוער”. להמן החזיק באג’נדות מיוחדות בנוגע ליחסי יהודים-מוסלמים וקשריו עם רוב תושבי האזור הערבים היו טובים.

כפר הנוער בן שמן – צילום: יותם יעקבסון

כפר הנוער בן שמן – צילום: יותם יעקבסון

בשנת 1947, על פי תכנית החלוקה של האו”ם, נכלל הכפר בשטח המדינה הערבית, אבל תוצאות מלחמת העצמאות הכריעו אחרת. כפר הנוער הפך למוסד חינוכי נודע שממנו צמחו עשרות תלמידים ותלמידות שהפכו לדמויות מוכרות ורבות השפעה, כמו שמעון פרס ודן בן אמוץ. מומלץ לטייל בכפר הנוער במסגרת סיור מודרך עתיר ידע. לתיאומים: שוקי שוקרון, 052-3629150.

תצפית רומנטית על העבר והעתיד – תל חדיד

“זה באמת עושה לי טוב לראות מטוס גדול ממריא דרך דמעה שקופה” שר מאיר אריאל. לא בטוח שכתב אותו עת ישב במרומי תל חדיד, אבל מנקודת התצפית שבראשו בהחלט אפשר לראות מטוסים נוחתים וממריאים. אני תמיד אוהב להעפיל למרומיו, לטייל בו וגם להדריך במבוכי השבילים (ביניהם סינגל חדיד ושביל ישראל) וההיסטוריה הנפתלת שלו. התל מהווה גבעה מערבית קיצונית בשפלה וככזה נשקף ממנו הנוף מערבה באין מפריע: בקעת לוד ושטחיה המערביים של מועצת חבל מודיעין נפרשים על יישוביהם ושדותיהם. מעבר להם משתרע שדה התעופה, מתגבהים המגדלים בגוש דן ומימי הים התיכון מנצנצים בפס של כסף. התצפית כאן יפה גם בבוקר, כשהשמש מאירה את הנוף, גם לפנות ערב לעת שקיעה וגם כשנדלקים האורות במיליוני החלונות שנשקפים ממנה.

תצפית עירונית מתל חדיד צילום: יותם יעקובסון

עץ שיזף עתיק בתל חדיד צילום: יותם יעקובסון

מי היה מאמין שהתל התמים מקפלת סיפור מרגש ועצוב של שואה ותקומה? האזכור הראשון של הגבעה והישוב העברי שבראשה מופיע כבר בספר יהושע. במסגרת תיאור גבולות נחלת שבט יהודה מוזכרת העיר ‘עֲדִיתַיִם’ (פרק ט”ו, 36) המזוהה כחדיד. בראש התל התקיים עד 1948 הכפר חדיתא ובשטחו נמצאו בעשורים האחרונים שלל ממצאים מרתקים: כנסיה ביזאנטית עם רצפת פסיפס מרהיבה, לוחות טין אשוריים כתובים בכתב היתדות, שרידי מבצר חשמונאי וכן גתות, מתקנים חקלאיים ומערות קבורה. למרגלות התל הוקם מושב חדיד. אבל מפתיע לגלות שבמקורות מסוימים נכתב שמושב חדיד הוקם ב-1949 ובמקורות אחרים נכתב שהוקם שנתיים אחר כך, ב-1951. איפה האמת? – הפער הקטן הזה במועד הקמתו של הישוב חושפת סיפור עלום: לאחר מלחמת העולם השנייה החליטו בתנועת “הפועל המזרחי” להקים קיבוץ מגרעין של צעירים ניצולי שואה. לאחר שעברו הכשרה במספר ישובים קיימים וביניהם גת רימון, עלה הגרעין על הקרקע בשנת 1949. למרבה הצער, הקיבוץ התפרק במהירות. נסו לדמיין איך חשו הצעירים שיושבו כאן; הם היו חסרי ידע חקלאי ממשי. אפשרויות הפרנסה, הריחוק מצירים ראשיים וקשיי ההגעה כמו גם השבר האישי שחוו לא היטיבו איתם. בעקבות הכשלון הצורב נמחק הסיפור מעל דפי ההיסטוריה. שנתיים אחר כך הוקם מושב חדיד במתכונתו הנוכחית.

תל חדיד – צילום יותם יעקבסון

כיום, דבר לא שרד מבתי הכפר הערבי חדיתא, זולת כרמי הזיתים, משוכות הצבר (שגם הן נכחדות בשל כנימה אלימה) וחלקי מצבות בבית הקברות (שהפך לנקודת התצפית בראש התל). בחורף ובאביב היער טובל במרבדים צפופים במיוחד של כלניות ורקפות.

על ציר הפטרולים

היופי של ברכת צרטה רב, אבל קצר ימים. מי גשם נקווים בשרידיה של מחצבה קדומה, הבנויה כמדרגות אבן ובאביב מתכסים בפרחי נורית מים שנראים כמו כוכבים. “ברכת צרטה” ומאות מחצבות קדומות נוספות לאורך הדום השומרון היו קדימון למחצבות ענק שנחפרו במאה הקודמת. בזכות הגיר שנחצב והפך לחצץ קרם עור ובניין חזון “אלבישך שמלת בטון ומלט”. ציר הגישה המשובש החולף בסמוך לבריכת החורף הוא למעשה ציר הפטרולים שנמתח לאורך קו הגבול עם ירדן עד שנת 1967. שם נרדף לדרך הוא “ציר המחצבות” בעבר התפתל הכביש הצר בהתאם לתוואי הטופוגרפי. כיום, המיכון הכבד מאפשר פריצת דרכים תוך חציבת בתרונות, מנהרות והקמת גשרים וכך הועתק תוואי הדרך ההיסטורית לתוואי של הכביש הנושא את המספר 444.

בריכת צרטה – צילום יותם יעקבסון

בריכת צרטה – צילום יותם יעקבסון

מחורבת צרטה אפשר להמשיך לאורך דרך הפטרולים ברגל או ברכב שטח (בדרך בורות ומהמורות!) צפונה, אל יער קולה ואנדרטת אגרוף ורומח. בין נטיעות קק”ל ביער קולה נחבאים שרידיו של מבצר צלבני קדום ושרידי הכפר קולה, שעליו וסביבו ניטשו קרבות קשים של חטיבת אלכסנדרוני במהלך מלחמת תש”ח. הכפר קולה עבר מיד ליד מספר פעמים ובמהלך הקרבות נפלו 28 לוחמים מהחטיבה. לזכרם נקרא המושב הסמוך “גבעת כ”ח”.

בתחומי חבל מודיעין יש שפע אתרי תיירות נוספים, מסעדות ואירוחים ביתיים. תוכלו למצוא את כל הפרטים באתר האינטרנט של עמותת התיירות של החבל.

יותם יעקבסון, מורה דרך ותושב חבל מודיעין. www.yotamjacobson.co.il

רוצים לטייל באזור?

היכנסו לקרוא על מגוון המסלולי ההליכה ומסלולי האופניים בחבל מודיעין