08-9770770
נאות קדומים
שעות פתיחה: ימים א'-ה', כניסה בין- 8:30 ל- 16:00 יום ו' - כניסה בין 8:30 ל- 13:00 אפשר לשהות במקום עד שקיעה בשבת ובחגי ישראל סגור.

כרטיסים מוזלים לפעילויות פסח

פארק נאות קדומים

שמורה לאומית של טבע הארץ במקורות ישראל, המציגה את הטבע ואת החקלאות של ארץ-ישראל.

נאות קדומים –  מי אמר שלתנ"ך אין תמונות?

נאות קדומים הינה השמורה הלאומית של טבע הארץ במקורות ישראל. על פני שטח של כ-2,500 דונם באיזור בן שמן נפרש אלבום התמונות החי של ימי קדם. בשמורה ניתן למצוא כרמים, בריכות מים, צמחי בר רבים, מתקנים חקלאיים, ממצאים ארכיאולוגיים ובעלי חיים שמוזכרים במקורות. ביקור בשמורה מאפשר למבקר הצצה אל מראה נופי הארץ הקדומה, כפי שאלו משתקפים בתנ"ך ובספרות החכמים. ביקור בשמורה מאפשר לחוש ולהכיר מקרוב את תופעות הטבע המגוונות המאפיינות את ארץ ישראל, אשר היוו ועדין מהוות מרכיב חשוב במורשת העם היהודי.

נאות קדומים  –  היסטוריה:

בראשית המאה הגיעו לארץ זוג בוטנאים דר' אפרים וחנה הראובני. הם חקרו את טבע הארץ לאור המקורות והגו תוכנית להקמת " גן הנביאים וחכמי התלמוד", לא מוזיאון סגור ובו תצוגות צמחים מיובשים, כי אם מרחב פתוח. זה היה חזונם[1] : "אם את עצם צלצול דברי הנביאים לא נוכל לשמוע עוד, אבל לראות נוכל מאשר ראו הם ולהריח את אשר הריחו… הבה אפוא ונסדר גן צמחי ספרותנו העתיקה, ונלמד לכתוב בו ולקרוא שם מספר הספרים ושיר השירים באותיות ובצבעים אשר בהם כתוב ספר הספרים ומקור כל השירים…". לאחר פטירתם המשיך במימוש החזון בנם נגה הראובני. בשנת 1964 לאחר פגישה עם דויד בן גוריון, שהכיר בחשיבות הרעיון, הוקצו לנאות קדומים 2500 דונם על גבעות באיזור מודיעין. כך מתאר נגה הראובני את המקום באותם הימים[2] : " נופי הצומח הקיימים היום בנאות קדומים לא היו כאן כאשר החליטה מדינת ישראל, כשלוש שנים לפני מלחמת ששת הימים, למסור את הגבעות הללו לידינו כדי להקים עליהן את השמורה הלאומית של טבע הארץ במקורות ישראל. באותם ימים לא היה כאן עץ, אף לא שיח. כל שמצאנו פה היו גבעות-טרשים חשופות ללא צל וללא מים, ובתוך שלושים שנה בלבד השתנו כאן פני הנוף כליל. אולם גם הנוף השומם שרוף-השמש לא שרר פה מימי בראשית. תמורות רבות עברו על הגבעות הללו במהלך הדורות, כחלק מן התמורות שעברו על נופי ארץ ישראל כולה. לבולטות שבתמורות הללו קיימות עדויות, הן בנוף והן במקרא ובספרות חז"ל."                                                                                                   בשנת תשנ"ד קיבלו נגה הראובני וצוות נאות קדומים את פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה. כך נימקו השופטים את בחירתם: "  נאות קדומים היא תופעה יחודית הממלאת ייעוד לאומי ממדרגה ראשונה. היא מקיימת מערכת המציגה את הטבע ואת החקלאות של ארץ-ישראל כפי שנשזרו ונארגו במורשתנו: בתנ"ך, במשנה, בגמרא, במדרשים ובמסורת. היא מקרבת את בני הארץ ואת בני התפוצות אל הארץ ואל צמחיה תוך גישור בין ימי המקרא והמשנה לימינו אלה."

 לוח השנה במקורות –  

 כידוע הלוח העברי מושתת על חודשי הלבנה אך הוא מעוגן גם בלוח השמשי על מנת שהמועדים יחולו תמיד באותה עונת השנה[3]. האיכר בתקופת המקרא, חילק את השנה לעונות וכינה אותן על פי הפעילויות החקלאיות המשמעותיות שנעשו באותם פרקי זמן.

קשה ולא מעשי, להגדיר את העונות החקלאיות על פי לוח שנה קבוע. לכך מספר גורמים: אזורי הארץ השונים נבדלים זה מזה מבחינה אקלימית – דבר זה משפיע על זמני ההבשלה; לזנים שונים זמני הבשלה שונים; שינויים אקלימיים חלים גם משנה לשנה.
שיטה אחרת להגדרת העונות, הייתה באמצעות סימנים חיצוניים, כגון, זמן עלייתם ושקיעתם של כוכבים, עופות נודדים ועוד. שיטה זו הייתה נפוצה בתרבויות הסובבות, ואילו במקורות היהודים לא הייתה שכיחה, כנראה, משום שבאלמנט הניבוי שבה, היו מסממניה של עבודה זרה.

חז'ל הדגישו את הרעיון העקרוני לפיו האדם הינו שותף בקביעת הלוח ואירגון הזמן, על כך אומר המדרש[4] : " ' החודש הזה לכם' (שמות יב, כ). אמר ר' יהושע בן לוי: למה הדבר דומה למלך שהיה לו אורלוגין. כיוון שעמד בנו על פרקו אמר לו: בני עד עכשו אורלוגין זה היה בידי, מעכשו מסור הוא לך..".

המסורת היהודית רואה חשיבות עליונה בשיתופו של האדם בסדרי הזמן ומעורבתו בעונות השנה בטבע.


[1] מתוך התכנית "גן הנביאים וחכמי התלמוד", מאת ד"ר אפרים וחנה הראובני, 1925.

[2] נגה הראובני, עלון הדרכה למסלול ד', הוצאת נאות קדומים,2005

[3]  מכאן הצורך בעיבור השנה אחת לכמה שנים.

[4] מדרש תנחומא הקדום, בא.

נאות קדומים
שעות פתיחה: ימים א'-ה', כניסה בין- 8:30 ל- 16:00 יום ו' - כניסה בין 8:30 ל- 13:00 אפשר לשהות במקום עד שקיעה בשבת ובחגי ישראל סגור.

כרטיסים מוזלים לפעילויות פסח

HTMLine - בניית אתרים  |  FRESH - עיצוב גרפי